רש"ש על תמורה כ״ג

1 רש"י ד"ה אלא לרבי אבא כו'. ורבנן סברי. ואיכא למידק כו' וכגון דנתכפר באבודה ורבנן היא כו'. כצ"ל:

2 בא"ד וסיפא דמשמע כו' ואפילו מאבודין הלין דפיישן אזלי ליה"מ כו'. כצ"ל:

3 תד"ה דרבי. ותירץ כגון כו'. ק"ל א"כ מאי מותיב רב משרשיא מהברייתא ומסקינן דלא אתיא כרבי התם מאי רווחא דהקדש איכא אם לא יעשה ככה וי"ל בדוחק:

4 תד"ה וששה. וכ"כ למה שלא היו רוצין לעשות ממותר כו' ואע"ג דאיכא מ"ד כו'. תימה דהתם משמע דמשום עיקר הנדר הוא דאם נדר איל והביא פר לא יצא דמוקי לה שם כרבי דאמר קטן והביא גדול ל"י. אבל בהמותר איכא למימר דלא איכפת לן אפילו להביא עוף וצ"ע: